חסרונות תחום המולטימדיה

 

תקציב, מהירות, סנכרון

​

מהירות שינוי התחום מהווים גם חיסרון תקציבי, על מנת לפתח את התחום יש צורך בהצטיידות ובשימור הציוד. מה שדורש תקציב.

ש.ג "השאלה של אך מתארגנים על מגמה כזאת שהיא יקרה ולא סטטיסטית זה לא ציוד חד פעמי, זה משהו שצריך כל הזמן להיות מגויס איליו. "קושי עקב תקציב עלול לגרום לנזק. א.ב " החיסרון יכול להיות בזה שבבית .ספר מסוים היו מעט אמצעים או פחות מידי ידע וילדה או ילד יתנסה ואחרי יגידו לא מתאים לו."

סביבות למידה מולטימדיה, יכולות להוות אתגרים משמעותיים עבור הלומדים במיוחד כאשר החומר מורכב ומהיר.

לעומת מצבי ההוראה המסורתיים, סביבות למידה במולטימדיה יכולות להכיל מידע מורכב יותר המשתנה ללא הרף ומוצג בקצב מהיר (Tversky, Morrison, & Betrancourt 2002)  כך שלומדים לא יידעו היכן להסתכל על המסך או על מה להתמקד בתסריט המילולי.  דוד וויינברגר חוקר האינטרנט מדמה את העולם לקופסה שבשל המהירות ועודף האפשרויות והדינאמיקות הבלתי צפויות בו הופך לקופסה שחורה שלא ניתן לראות מה בתוכה. ווינברגר מזמין אותנו לנצל את העולם החדש והאמיץ הזה בו הכל קורה בבת אחת, לא ברצף . (2019, Weinberger) המהירות ותחושת הכאוס עלולה ליצר חוסר סנכרון. "החיסרון יכול להיות בזה שבבית ספר מסוים יהיו מעט אמצעים או פחות מידי ידע וילדה או ילד יתנסה ואחרי יגידו, לא מתאים לו. ובמקביל לתלמידים שלומדים את התחום חסרים הכלים בבית ועד כמה הכלים הללו יהיו נגישים

בעולם בחוץ"... " לפעמים עד שכבר היה לך את הכסף אתה רוצה לקנות אז כבר יש משהו יותר שווה. א.ב

​

חוסר פתיחות מחשבתית לטכנולוגיה ויצירה

​

קבלת המולטימדיה  דורשת שינוי מחשבתי, דבר לא קל לגיל הבוגר. ר.ג " בצוות של החינוך המיוחד. אני חושבת שצריך להיות עם ראש מאוד יצירתי ופתוח ומוכן לקבל את המדיה הזאת כתחליף ללמידה מסורתית. שמאוד קשה לאנשים לשנות את הסטייט אוף מיינד שלהם לעומת התלמידים הצעירים, הקצב של התקדמות הטכנולוגיות ושל השנוי הוא מהיר מאוד ולפעמים זה יכול להיות קשה עבור התלמידים שלנו." (. (Rouet &Levonen 1996 לבונן ורואט מתארים את המעבר מחשיבה ליניארית לחשיבה אסוציאטיבית-מסתעפת. מנקודת מבטם, מעבר זה דורש מהתלמידים לרכוש מיומנויות חשיבה מסתעפת ולפתח מיומנויות בניית ידע מפיסות מידע נפרדות, במטרה לבצע מטלות למידה מורכבות.

ש.ג מתארת את הקושי שבמעבר לתקשוב בבית הספר לתלמידים. "זה מה שהייתי חושבת שיכול לקראת. בפועל זה לא כל כך קורה, בפועל אך שהו  הם כן מצליחים להתמודד עם תוכנות חדשות עם כלים חדשים אם עושים תיווך כמו שצריך, מה שהייתי צופה כבעיה ביום יום לא נראה לי שזאת סוגיה הם כן מתגברים על הפערים הללו ועל השינויים של התוכנות והטכנולוגיה".

לגבי דמיון ויצירתיות, הם ניתנים ללימוד אך רק כאשר המורים מתייחסים להתנהגות או למחשבה היצירתית של הילדים עצמם, ולא מנסים להתאימם ל"סטנדרט" קבוע מראש . יש להנכיח את העדפותיהם של ילדים קטנים, את יחסם אל חוויותיהם האמנותיות בחיי היומיום, מחשבותיהם אודות יצירותיהם, ובאופן כללי להעצים עוד את קולם בשיחות שנערכות עמם (Iorio, 2006)

בינואר 2018 פרסמה חטיבת החינוך של חברת אדובי מחקר גלובלי שביצעה בארה"ב, בריטניה, יפן וגרמניה. במחקר השתתפו אנשי חינוך, מעצבי מדיניות ומחוקקים. כולם מסכימים שאין היום בתכנית הלימודים באף מקום בעולם דגש מספיק על פתרון בעיות יצירתי. הם חושבים שזה צריך להיות חלק מרכזי בכל המקצועות ולהוות

תפקיד מרכזי בכיתות הלימוד.

​

השקעה מרובה של המורה

​

בשל מהירות התפתחות התחום ושינוי במידע. על מנת ללמד תחום זה יש צורך בהשקעה של המורה זוהי נקודה שמעקבת את תהליך התפתחות התחום. ר.ג " על מנת ללמד תחום זה יש צורך בלמידה יום יומית של המורה  ר.ג " כאן אתגר ואתה מתמודד עם טכנולוגיה. שאתה צריך ללמוד את זה בעצמך כמורה . זה לא משהו שאתה תבוא תפתח ספר, תקריא שיעור תנ"ך. פה אתה צריך לעשות בעצם הרבה עבודה וללמוד כדיי לאפשר לתלמידים שלך להתנסות במה שזה. ההיצע הרחב שיש במולטימדיה אני חושבת שזה שדווקא פה זאת נקודה אני לא יודעת אם היא חיסרון אבל זאת נקודה שמעקבת את התהליך הזה של לאפשר את זה בצורה הרבה יותר רחבה."