עבודת צוות 
במולטימדיה יש משהו שמאפשר קבוצה ושיח דרך העבודה היא שכל אחד תורם חלק ויחד יוצרים שלם. דוייץ ומורס מצאו כי תלמידים יכולים לחוות הצלחה ושדרך כלי המולטימדיה המורים יכולים לעזור לילדים לחבר את נקודות המבט הספציפיות שלהם ואת הדרכים להביע את עצמם לתכנית לימודים משותפת. ר.ג  " עוד נקודה שחשובה בתוך התחום הזה, שיש בו הרבה אפשרויות לעבודה צוות ולתקשורת בין התלמידים עצמם שבעצם בדרך כלל במסגרות של החינוך המיוחד יש הרבה עבודה פרטנית, מקדמים כל תלמיד באשר הוא יכול ועובדים עם המטפלים שלו. אבל פה יש משהו שמאפשר קבוצה ושיח בחברת שווים. איזו שהיא עבודה שכל אחד תורם בה חלק וביחד יוצרים איזה שלם אחד". אמנות כפרקטיקה סוציו-תרבותית מוערכת. למידה והתפתחות מבוססים על יחסים של תמיכה הדדית המאפשרים לילדים להתפתח הן כאינדיבידואלים והן כקבוצה. מה שמחזק את את החידושים שעשויים לצוץ בעקבות למידת עמיתים

התיאוריה הסוציו-תרבותית של ויגוצקי (Vygotsky, 1978)

​

הצטיינות והובלה של תלמידים

ש.ג " זה לא פרס ניחומים זה משהו שהם יכולים להתבלט בו ולהיות מובילים ". ויסיק (1996) מציין כי השימושים הקונבנציונאליים והיצירתיים של המולטימדיה וטכנולוגיה טובים ליצירת תחושה של מומחיות" לסטודנטים עם לקויות למידה ולקדם הערכה עצמית חיובית. מחקרים מאשרים כי טכנולוגיית המולטימדיה עושה לא רק לשפר את עמדות התלמידים והתנהגויות, זה משפר מיומנויות אקדמיות. רואו, דוייק, יאן ובוסיבר  (Rao & Dowrick & Yuen & Boisvert , 2009) מצאו במחקרם בחינוך המיוחד  הבדלים מובהקים סטטיסטית כאשר הושוו ציונים לאחר התערבות כלי המולטימדיה. בעיקר לתלמידים עם ציונים נמוכים יותר, נראה כי הפיקו תועלת מרובה יותר מן ההתערבות. בנוסף מחקרים אישרו שהתנסויות אמנותיות מובילות להתפתחות קוגניטיבית חיובית ומפתחות חשיבה ביקורתית ויצירתית כמו גם את יכולת פתרון הבעיות (Deasy, 2002). א.ב מתארת את תהליך הלימוד בשילוב אייפד לסטודנטים להוראה ". חלק לקחו ועשו עם האייפד ועם אפליקציות שיש ועם העריכה  וחיבור של מוזיקה

וזה המשגה גבוהה יותר של תהליכי חשיבה מטה קוגניטיביים של לחשוב על משהו."

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

   
 

רווחה נפשית, רגשית, איכות חיים

​

ניתן לראות כי התחום מחזק רווחה נפשית ורגשית ומשפר איכות חיים ש.ג " להיות בחדר הזה לעשות ולהביע את עצמך ליצור ולצאת עם תוצרים זה איכות חיים, זה הזמן הכי טוב שיש להם בחיים. ואנחנו צרכים להיות שותפים לזה "  האפשור הרגשי שהתחום מיצר " אתה יכול להוציא תכנים שהם מאוד קשים לך להוציא אותם בצורה של שיחה או משהוא מאוד ישיר." ר.ג " לבטא את עצמך ברמה הרגשית יותר עמוקה." א.ב. החוקרים רואו, דוייק, יאן ובוסיבר  (Rao & Dowrick & Yuen & Boisvert , 2009) הראו במחקרם בחינוך המיוחד תוצאות רגשיות טובות בהתנהגויות הכתיבה של תלמידים וכן מעורבות סטודנטים ומוטיבציה גבוהה. א.ב "רק אם הוא יתנסה בלעשות סרט והוא יבחר מוזיקה או שקט את תביני מה זה

לא נעים ומה מבחינתו זה רווחה נפשית, אז זהו." א.ב

 

  חסרונות תחום המולטימדיה

 

תקציב, מהירות, סנכרון

​

מהירות שינוי התחום מהווים גם חיסרון תקציבי, על מנת לפתח את התחום יש צורך בהצטיידות ובשימור הציוד. מה שדורש תקציב.

ש.ג "השאלה של אך מתארגנים על מגמה כזאת שהיא יקרה ולא סטטיסטית זה לא ציוד חד פעמי, זה משהו שצריך כל הזמן להיות מגויס איליו. "קושי עקב תקציב עלול לגרום לנזק. א.ב " החיסרון יכול להיות בזה שבבית .ספר מסוים היו מעט אמצעים או פחות מידי ידע וילדה או ילד יתנסה ואחרי יגידו לא מתאים לו."

סביבות למידה מולטימדיה, יכולות להוות אתגרים משמעותיים עבור הלומדים במיוחד כאשר החומר מורכב ומהיר.

לעומת מצבי ההוראה המסורתיים, סביבות למידה במולטימדיה יכולות להכיל מידע מורכב יותר המשתנה ללא הרף ומוצג בקצב מהיר (Tversky, Morrison, & Betrancourt 2002)  כך שלומדים לא יידעו היכן להסתכל על המסך או על מה להתמקד בתסריט המילולי.  דוד וויינברגר חוקר האינטרנט מדמה את העולם לקופסה שבשל המהירות ועודף האפשרויות והדינאמיקות הבלתי צפויות בו הופך לקופסה שחורה שלא ניתן לראות מה בתוכה. ווינברגר מזמין אותנו לנצל את העולם החדש והאמיץ הזה בו הכל קורה בבת אחת, לא ברצף . (2019, Weinberger) המהירות ותחושת הכאוס עלולה ליצר חוסר סנכרון. "החיסרון יכול להיות בזה שבבית ספר מסוים יהיו מעט אמצעים או פחות מידי ידע וילדה או ילד יתנסה ואחרי יגידו, לא מתאים לו. ובמקביל לתלמידים שלומדים את התחום חסרים הכלים בבית ועד כמה הכלים הללו יהיו נגישים

בעולם בחוץ"... " לפעמים עד שכבר היה לך את הכסף אתה רוצה לקנות אז כבר יש משהו יותר שווה. א.ב

​

חוסר פתיחות מחשבתית לטכנולוגיה ויצירה

​

קבלת המולטימדיה  דורשת שינוי מחשבתי, דבר לא קל לגיל הבוגר. ר.ג " בצוות של החינוך המיוחד. אני חושבת שצריך להיות עם ראש מאוד יצירתי ופתוח ומוכן לקבל את המדיה הזאת כתחליף ללמידה מסורתית. שמאוד קשה לאנשים לשנות את הסטייט אוף מיינד שלהם לעומת התלמידים הצעירים, הקצב של התקדמות הטכנולוגיות ושל השנוי הוא מהיר מאוד ולפעמים זה יכול להיות קשה עבור התלמידים שלנו." (. (Rouet &Levonen 1996 לבונן ורואט מתארים את המעבר מחשיבה ליניארית לחשיבה אסוציאטיבית-מסתעפת. מנקודת מבטם, מעבר זה דורש מהתלמידים לרכוש מיומנויות חשיבה מסתעפת ולפתח מיומנויות בניית ידע מפיסות מידע נפרדות, במטרה לבצע מטלות למידה מורכבות.

ש.ג מתארת את הקושי שבמעבר לתקשוב בבית הספר לתלמידים. "זה מה שהייתי חושבת שיכול לקראת. בפועל זה לא כל כך קורה, בפועל אך שהו  הם כן מצליחים להתמודד עם תוכנות חדשות עם כלים חדשים אם עושים תיווך כמו שצריך, מה שהייתי צופה כבעיה ביום יום לא נראה לי שזאת סוגיה הם כן מתגברים על הפערים הללו ועל השינויים של התוכנות והטכנולוגיה".

לגבי דמיון ויצירתיות, הם ניתנים ללימוד אך רק כאשר המורים מתייחסים להתנהגות או למחשבה היצירתית של הילדים עצמם, ולא מנסים להתאימם ל"סטנדרט" קבוע מראש . יש להנכיח את העדפותיהם של ילדים קטנים, את יחסם אל חוויותיהם האמנותיות בחיי היומיום, מחשבותיהם אודות יצירותיהם, ובאופן כללי להעצים עוד את קולם בשיחות שנערכות עמם (Iorio, 2006)

בינואר 2018 פרסמה חטיבת החינוך של חברת אדובי מחקר גלובלי שביצעה בארה"ב, בריטניה, יפן וגרמניה. במחקר השתתפו אנשי חינוך, מעצבי מדיניות ומחוקקים. כולם מסכימים שאין היום בתכנית הלימודים באף מקום בעולם דגש מספיק על פתרון בעיות יצירתי. הם חושבים שזה צריך להיות חלק מרכזי בכל המקצועות ולהוות

תפקיד מרכזי בכיתות הלימוד.

​

השקעה מרובה של המורה

​

בשל מהירות התפתחות התחום ושינוי במידע. על מנת ללמד תחום זה יש צורך בהשקעה של המורה זוהי נקודה שמעקבת את תהליך התפתחות התחום. ר.ג " על מנת ללמד תחום זה יש צורך בלמידה יום יומית של המורה  ר.ג " כאן אתגר ואתה מתמודד עם טכנולוגיה. שאתה צריך ללמוד את זה בעצמך כמורה . זה לא משהו שאתה תבוא תפתח ספר, תקריא שיעור תנ"ך. פה אתה צריך לעשות בעצם הרבה עבודה וללמוד כדיי לאפשר לתלמידים שלך להתנסות במה שזה. ההיצע הרחב שיש במולטימדיה אני חושבת שזה שדווקא פה זאת נקודה אני לא יודעת אם היא חיסרון אבל זאת נקודה שמעקבת את התהליך הזה של לאפשר את זה בצורה הרבה יותר רחבה."