ניתוח שמן ריק סימפסון בפרספקטיבת STS:

ניתוח שמן ריק סימפסון בפרספקטיבת STS: בחינת מערכות ידע, כוח וטכנולוגיה ברפואה אלטרנטיבית

I. מבוא

שמן ריק סימפסון (Rick Simpson Oil - RSO) מייצג דוגמה בולטת בתוך מרחב הרפואה האלטרנטיבית, וצבר תשומת לב משמעותית בזכות מקורו והטענות לגבי יעילותו הטיפולית, במיוחד בהקשר של מחלת הסרטן. תופעה סוציו-טכנית זו, כמו רבות אחרות בתחום הבריאות והרפואה, ראויה לבחינה קפדנית באמצעות הכלים המושגיים והמתודולוגיים של תחום לימודי מדע וטכנולוגיה (Science and Technology Studies - STS). תחום STS מספק מסגרת תיאורטית חיונית לניתוח ההשפעות ההדדיות המורכבות בין גורמים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים וטכנולוגיים המעצבים את התפתחותן וקבלתן של תופעות כמו RSO.   

דוח זה מבקש לנתח באופן מעמיק את תופעת שמן ריק סימפסון מנקודת מבט של STS. הניתוח יתמקד בהיסטוריה של RSO, במערכות הידע השונות הקשורות אליו, בדינמיקות הכוח המשפיעות על תפיסתו ושימושו, ובטכנולוגיות המעורבות ביצירתו והפצתו בתוך ההקשר הרחב יותר של הרפואה האלטרנטיבית. הטיעון המרכזי של דוח זה הוא ש-RSO מייצג תופעה סוציו-טכנית מורכבת שבה מצטלבות מערכות ידע אלטרנטיביות, דינמיקות כוח בין מוסדות רפואיים פורמליים לשחקנים לא מקצועיים, וטכנולוגיות ייצור נגישות, מה שמוביל למעמדו השנוי במחלוקת בתוך נוף שירותי הבריאות הרחב יותר.

במהלך הדוח, נבחן את ההיסטוריה של התפתחות RSO, את מערכות הידע המתחרות המקיפות אותו ואת הרפואה הקונבנציונלית, את דינמיקות הכוח בין גורמים שונים, את הטכנולוגיות המאפשרות את ייצורו והפצתו, את תפקידם של מומחים לא מקצועיים בתנועה סביב RSO, את השפעת הקהילות המקוונות, ואת השיקולים האתיים הנוגעים לשימוש בו. לבסוף, נשתמש בתיאוריות מפתח מתוך STS כדי לספק ניתוח מעמיק של תופעה זו.

II. התהוות שמן ריק סימפסון: נרטיב סוציו-טכני

ההיסטוריה של RSO מתחילה בסיפורו האישי של ריק סימפסון, מהנדס קנדי שהחל להשתמש בשמן קנאביס בסביבות שנת 2001 כדי לטפל בטינטון ממנו סבל, ולאחר מכן, בסרטן העור. בשנת 1997, חווה סימפסון תאונת עבודה שהובילה לשורה של בעיות בריאותיות, והוא הביע חוסר שביעות רצון מהתרופות הקונבנציונליות שקיבל. סימפסון טען כי לאחר מכן פיתח סרטן תאי בסיס בזרועו וטיפל בו בהצלחה באמצעות שמן קנאביס שהפיק בעצמו, מה שהוביל לאמונתו בסגולות הריפוי של השמן. סיפור אישי זה מהווה את הבסיס לנרטיב סביב RSO, ומציג אותו כגילוי שנולד מתוך חוויה אישית ודחייה של מגבלות הרפואה הקונבנציונלית. זה מהדהד נושאים רחבים יותר של סוכנות אינדיבידואלית וחיפוש אחר פתרונות אלטרנטיביים כאשר אפשרויות מיינסטרים נתפסות כלא מספקות.   

השמן נקרא על שמו של ריק סימפסון, אך הוא ידוע גם בשם "דמעות פניקס" (Phoenix Tears), שם המדגיש את הסמליות של ריפוי ותחייה. הכינוי "דמעות פניקס" מוסיף רובד של משמעות סמלית, המרמז על כוח ריפוי נסי או טרנספורמטיבי, שתורם לפופולריות ולנרטיב של השמן. הפצת RSO החלה באופן לא פורמלי כאשר סימפסון החל לחלק את השמן בחינם ולשתף את שיטות הייצור שלו באתר האינטרנט שלו, phoenixtears.ca, שהוקם בשנת 2004. החלטתו של סימפסון לא לרשום פטנט על השמן מדגישה את אמונתו כי ידע זה צריך להיות זמין לכולם באופן חופשי. הוא גם עסק בפעילות אקטיביסטית ובמאבק לביטול חוקי הקנאביס. גישה אלטרואיסטית זו ושיתוף הידע בקוד פתוח עומדים בניגוד לאופי הקנייני של חלק גדול מהרפואה הקונבנציונלית ותעשיית התרופות, ומדגישים ערכים ומודלים שונים של הפצת ידע.   

למרות הפעילות והפופולריות שלו, סימפסון התמודד עם השלכות משפטיות, כולל פשיטה של המשטרה המלכותית הקנדית בשנת 2009, שהובילה בסופו של דבר לעזיבתו את קנדה. האתגרים המשפטיים שחווה סימפסון מדגישים את הסכסוך בין הפרקטיקה הרפואית האלטרנטיבית שלו לבין המסגרות המשפטיות והרפואיות המקובלות. האינטראקציה בין סימפסון לרשויות אכיפת החוק ממחישה את כוחה של המדינה ברגולציה של פרקטיקות רפואיות.   

III. מערכות ידע מתחרות: RSO לעומת רפואה קונבנציונלית

הרפואה הקונבנציונלית נשענת על בסיס אפיסטמולוגי המדגיש את השיטה המדעית, ניסויים קליניים, ביקורת עמיתים ופרקטיקות מבוססות ראיות. בניגוד לכך, הידע סביב RSO נובע ברובו מראיות אנקדוטליות, עדויות אישיות וחוויות של משתמשים. ניגוד זה מדגיש את ההבדלים המהותיים באופן שבו ידע מיוצר ומאושר בשתי המערכות. הרפואה הקונבנציונלית מעדיפה תוצאות הניתנות להכללה ומשמעותיות סטטיסטית ממחקרים מבוקרים, בעוד שבסיס הידע של RSO מקומי יותר ומונע על ידי ניסיון.   

תומכי RSO טוענים ליעילותו בטיפול במצבים שונים, במיוחד סרטן, טרשת נפוצה, אפילפסיה, כאב כרוני ותופעות לוואי של טיפולי סרטן. מחקר ראשוני מצביע על השפעות אנטי-גידוליות פוטנציאליות של קנבינואידים במבחנה ובמחקרים בבעלי חיים. עם זאת, חסרות ראיות קליניות חזקות בבני אדם התומכות בטענות אלה עבור RSO באופן ספציפי. הפער בין טענות אנקדוטליות לראיות מדעיות הוא נקודת מחלוקת מרכזית ותחום מפתח לניתוח STS. זה מעלה שאלות לגבי מה מהווה ידע רפואי לגיטימי ולמי יש את הסמכות להגדיר אותו.   

הרעיון של "רפואה מסורתית" רלוונטי גם כאן, כאשר פרקטיקות מסורתיות הופכות ל"אלטרנטיביות" כאשר הן משמשות מחוץ להקשרים המקוריים שלהן ללא הסבר מדעי. למרות של-RSO יש מקור ספציפי ואינו מסורת תרבותית ארוכת שנים, הוא חולק מאפיינים עם רפואות מסורתיות בהישענותו על חומרים טבעיים וגישות הוליסטיות, כפי שנתפס על ידי משתמשיו. בנוסף, הרעיון של "רפואה אינטגרטיבית", המבקש לשלב טיפולים קונבנציונליים ומשלימים, מעלה את השאלה האם RSO יכול להתאים למסגרת זו אם יהיו זמינות ראיות מדעיות נוספות. עם זאת, קבלה בתוך הרפואה האינטגרטיבית דורשת בדרך כלל מידה של אימות מדעי ש-RSO חסר כרגע.   

תכונה	רפואה קונבנציונלית	שמן ריק סימפסון (RSO)
אפיסטמולוגיה	שיטה מדעית	ראיות אנקדוטליות
מקורות ראיות	ניסויים קליניים, מחקרים מבוקרים, מטא-אנליזות	עדויות אישיות, חוויות משתמשים, ריק סימפסון וקהילות מקוונות
שיטות אימות	ביקורת עמיתים, שחזור תוצאות, ניתוח סטטיסטי	דיווח עצמי, שיתוף חוויות בקהילות מקוונות
סמכות	מוסדות רפואיים, אנשי מקצוע מוסמכים, גופי רגולציה	ריק סימפסון, מומחים לא מקצועיים, קהילות מקוונות

ייצוא אל Sheets

IV. כוח וסמכות בנוף הרפואי

גופי רגולציה כמו מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מביעים עמדה זהירה כלפי RSO, ומציינים את היעדר אישור לטיפול במצב רפואי כלשהו ואת האזהרות מפני הכנת RSO ביתי בשל סיכונים בטיחותיים ומשפטיים. הרגולציה של תוספי תזונה בארה"ב פחות מחמירה מזו של תרופות, וזה עשוי להיות רלוונטי למוצרים מבוססי קנאביס. גופים רגולטוריים מחזיקים בכוח משמעותי בקביעת הלגיטימיות והחוקיות של טיפולים רפואיים, ועמדתם כלפי RSO משקפת את הדומיננטיות של המודל הרפואי מבוסס הראיות.   

מוסדות ואנשי מקצוע רפואיים מביעים ספקנות כלפי RSO בשל היעדר ראיות מוצקות והפוטנציאל לטענות מטעות. קיים חשש מפני מטופלים הפונים לטיפולים אלטרנטיביים במקום טיפולים קונבנציונליים למצבים חמורים כמו סרטן, מה שעלול להוביל לתוצאות גרועות יותר. סמכותו של הממסד הרפואי מבוססת על מומחיותו ודבקותו בסטנדרטים מדעיים, ודחיית RSO מדגישה את גבולות מה שנחשב לפרקטיקה רפואית לגיטימית.   

תעשיית התרופות עשויה גם להשפיע על קבלת RSO, אם כי הקטעים המסופקים אינם מציעים ראיות ישירות לכך. לתעשיית התרופות יש אינטרס מובהק בשמירה על הדומיננטיות של תרופות מוגנות בפטנט ומוסדרות. זהו דינמיקה סבירה שיש לקחת בחשבון בהקשר הרחב יותר של רפואה אלטרנטיבית, אך היא דורשת חקירה נוספת.

המושג "ביו-רפואיות" מתייחס להתרחבות הגוברת של הסמכות והפרקטיקות הרפואיות לתחומי חיים חדשים באמצעות התקדמות טכנו-מדעית. RSO, כתוצר של ידע אלטרנטיבי וטכנולוגיה נגישה, משתלב או מאתגר את המגמות הרחבות יותר של רפואיות המונעות על ידי טכנו-מדע. ביו-רפואיות מספקת מסגרת להבנת האופן שבו RSO מתמודד עם תהליך זה.   

V. טכנולוגיית התקווה: ייצור והפצה של RSO

שיטות הייצור הנפוצות של RSO כוללות בדרך כלל מיצוי באמצעות ממס, תוך שימוש באלכוהול בחוזק גבוה (אתנול או איזופרופיל אלכוהול) מפרחי קנאביס, ואחריו אידוי לריכוז השמן. זני אינדיקה מועדפים בדרך כלל בשל תכולת ה-THC הגבוהה שלהם. ישנן אזהרות בטיחותיות הקשורות לשימוש בממיסים דליקים בתהליך הייצור. הטכנולוגיה הנגישה יחסית של ייצור RSO מאפשרת לאנשים פרטיים ליצור תרופה משלהם, תוך עקיפת ערוצי התרופות המסורתיים. זה תורם לפופולריות שלו אך גם מעלה חששות לגבי בטיחות ובקרת איכות.   

אתר האינטרנט של ריק סימפסון, phoenixtears.ca, ממלא תפקיד מרכזי בהפצת מידע על שיטות ייצור RSO, מינון ושימושים פוטנציאליים. האינטרנט תרם תרומה מכרעת להפצת הידע על RSO, ואפשר צורה של שיתוף מידע מבוזר המאתגר את שומרי הסף המסורתיים של ידע רפואי. RSO טרום-ייצור זמין גם בבתי מרקחת לקנאביס באזורים שבהם מריחואנה חוקית. עם זאת, קיימים חששות לגבי היעדר סטנדרטיזציה בייצור ובקרת איכות בהקשרים אלה. המסחור של RSO מציג שחקנים חדשים ובעיות פוטנציאליות הקשורות לאיכות, טוהר ומניעי רווח, שעשויים לסטות מכוונותיו המקוריות של סימפסון.   

VI. מומחיות חילונית ועלייתן של תנועות חברתיות בריאות סביב RSO

ריק סימפסון עצמו מייצג דמות מפתח המגלמת מומחיות חילונית בתחום הבריאות, המונעת על ידי ניסיון אישי ורצון לשתף את ממצאיו. המושג "מומחיות חילונית" ב-STS מתייחס לידע ולכישורים הנרכשים על ידי אנשים פרטיים באמצעות חוויות חיים, לעתים קרובות כחולים או מטפלים. סיפורו של סימפסון מדגים כיצד אנשים פרטיים יכולים להפוך למקורות מידע משפיעים בתחום הבריאות ולאתגר את הסמכות הרפואית המקובלת על בסיס ניסיונם האישי והצלחות נתפסות.   

השאלה האם תנועת RSO יכולה להיחשב כ"תנועה חברתית בריאות", המאופיינת בפעולה קולקטיבית סביב נושאים הקשורים לבריאות, שלעתים קרובות מאתגרת סמכות רפואית או מדעית, ראויה לבחינה. הקהילות והרשתות המקוונות שנוצרו סביב RSO (כפי שיפורט בסעיף הבא) עשויות להוות אינדיקטורים פוטנציאליים לתנועה חברתית כזו. מסגור RSO בהקשר של תנועות חברתיות בריאות מסייע להבין את הפוטנציאל שלו כצורה של התנגדות לפרדיגמות רפואיות דומיננטיות וכדרך עבור אנשים פרטיים לקחת שליטה על בריאותם. מחקר STS מדגיש את הפוטנציאל של מומחיות חילונית לתרום לייצור ידע וליידע פרקטיקות. החוויות והתובנות של משתמשי RSO עשויות להציע נקודות מבט חשובות שאינן נלכדות על ידי מחקר רפואי קונבנציונלי, אם כי אתגרים מתודולוגיים בהערכת סוג ידע זה עדיין קיימים.   

VII. קהילות מקוונות ודמוקרטיזציה של מידע

האינטרנט, פלטפורמות מדיה חברתית (פייסבוק, יוטיוב, רדיט וכו') ופורומים מקוונים ממלאים תפקיד משמעותי בהפצת מידע על RSO, שיתוף סיפורים אישיים ובניית קהילות של משתמשים ותומכים. קיימות דוגמאות רבות לפלטפורמות וקהילות מקוונות המוקדשות ל-RSO, כגון phoenixtears.ca וקבוצות מדיה חברתית ופורומים של מטופלים. סרטוני יוטיוב רבים מדגימים שיטות ייצור RSO ומשתפים חוויות אישיות. האינטרנט אפשר צורה של "דמוקרטיזציה אפיסטמית" בכך שהוא מאפשר לאנשים פרטיים לגשת ולשתף מידע בריאותי מחוץ לערוצים הרפואיים המסורתיים, ובכך מטפח את צמיחת תנועת RSO.   

עם זאת, קהילות מקוונות אלה טומנות בחובן פוטנציאל הן להעצמה והן למידע מוטעה. קיים נושא של נוכלים מקוונים של RSO המנצלים אנשים פגיעים. קיימים גם אתגרים באימות הדיוק והבטיחות של מידע המשותף באינטרנט. אמנם האינטרנט יכול להעצים אנשים פרטיים באמצעות מידע ותמיכה, אך הוא גם מציג סיכונים הקשורים להפצת טענות לא מבוססות ופעילויות הונאה. מורכבות זו היא היבט מרכזי בניתוח קהילות בריאות מקוונות מנקודת מבט של STS. יתר על כן, אלגוריתמים של מדיה חברתית יכולים להגביר נרטיבים מסוימים סביב RSO. האופן שבו פלטפורמות מדיה חברתית אוצרות ומציגות מידע יכול להשפיע באופן משמעותי על התפיסה הציבורית ועל הפצת מידע מדויק ולא מדויק על RSO.   

VIII. ניווט בין אוטונומיה לפטרנליזם: האתיקה של שימוש ב-RSO

עקרון האוטונומיה של המטופל, המדגיש את זכותם של אנשים פרטיים לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי שלהם, כולל בחירה בטיפולים אלטרנטיביים, הוא שיקול אתי מרכזי. עם זאת, השימוש ב-RSO מעלה שאלות אתיות מורכבות לגבי גבולות האוטונומיה של המטופל כאשר הבחירות עלולות לסתור ידע רפואי מקובל ולהוביל לתוצאות בריאותיות שליליות. קיים מתח בין כיבוד האוטונומיה של המטופל לבין הפוטנציאל לנזק כאשר מטופלים בוחרים בטיפולים לא מוכחים כמו RSO, במיוחד למצבים חמורים.   

המושג פטרנליזם רפואי, שבו ספקי שירותי בריאות עשויים לעקוף את רצונותיו של המטופל לטובתו, רלוונטי גם לדיון סביב רפואה אלטרנטיבית. הטלת ספק או איסור על שימוש ב-RSO עלולים להיחשב כפטרנליזם, והצדקה אתית לכך נתונה במחלוקת בהתחשב בהיעדר ראיות וסיכונים פוטנציאליים. איזון בין הרצון להגן על מטופלים מפני נזק לבין כיבוד זכותם לקבל החלטות בעצמם הוא אתגר אתי מהותי בתחום הבריאות, במיוחד כאשר עוסקים בטיפולים אלטרנטיביים לא מוכחים.   

הדיונים האתיים סביב קידום ושימוש בטיפולים אלטרנטיביים לא מאושרים כמו RSO, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות כמו חולי סרטן, הם משמעותיים. הסכמה מדעת והבטחה שלמטופלים יש מידע מדויק על היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של RSO בהשוואה לטיפולים קונבנציונליים הם בעלי חשיבות עליונה. האחריות האתית של ספקי שירותי בריאות ותומכים בתקשורת לגבי RSO היא בעלת חשיבות עליונה, במיוחד בהתחשב בנסיבות הנואשות לעתים קרובות של אנשים פרטיים המחפשים טיפולים אלטרנטיביים.   

IX. RSO מבעד לעדשת תיאוריות STS

השימוש במושג "משטרי אמת" של פוקו מאפשר ניתוח של השיח המנוגד סביב RSO ברפואה הקונבנציונלית ובקרב תומכיו. הרפואה הקונבנציונלית מבססת את "האמת" שלה באמצעות מתודולוגיה מדעית וסמכות מוסדית, בעוד ש"האמת" של RSO נבנית באמצעות חוויות אישיות וראיות אנקדוטליות. המסגרת של פוקו מסייעת להבין את דינמיקות הכוח הטמונות בהגדרת "אמת" רפואית וכיצד מערכות ידע אלטרנטיביות כמו זו סביב RSO מאתגרות את המשטר הדומיננטי.   

בנוסף, תיאוריית "בנייה חברתית של טכנולוגיה" (Social Construction of Technology - SCOT) מספקת מסגרת נוספת לניתוח התופעה. יש להתייחס לגמישות הפרשנית של RSO - מה משמעותו עבור קבוצות חברתיות רלוונטיות שונות (מטופלים, אנשי מקצוע רפואיים, רגולטורים)? כמו כן, יש לבחון את מנגנוני הסגירה שעשויים להוביל לקבלה או לדחייה של RSO כטיפול רפואי לגיטימי. SCOT מספקת מסגרת להבנת האופן שבו המשמעות והעיצוב של RSO מעוצבים על ידי האינטראקציות החברתיות והפרשנויות של קבוצות שונות.   

X. מסקנה: RSO כחלון למורכבויות של רפואה אלטרנטיבית ו-STS

לסיכום, ניתוח זה מדגיש את האינטראקציה המורכבת בין מערכות ידע אלטרנטיביות, דינמיקות כוח וטכנולוגיה נגישה בעיצוב תופעת RSO. המקרה של RSO חושף את האתגרים וההזדמנויות הרחבים יותר בתחום הרפואה האלטרנטיבית. נקודת מבט של STS מתגלה כבעלת ערך בניתוח תופעות סוציו-טכניות כאלה, ומאפשרת לנו לפענח את הממדים החברתיים, התרבותיים, הפוליטיים והטכנולוגיים של פרקטיקות רפואיות שנויות במחלוקת.

מחקר עתידי יכול להתמקד במחקרים איכותניים מעמיקים של חוויות משתמשי RSO, ניתוחים השוואתיים של קבלת RSO בהקשרים רגולטוריים שונים, או בחינת הנוף המקוון המתפתח של מידע וקהילות RSO. יש צורך מתמשך בניתוח ביקורתי וניואנסי של פרקטיקות רפואיות אלטרנטיביות כמו RSO, תוך התחשבות בנקודות המבט של כל בעלי העניין ובאינטראקציה המורכבת של ידע, כוח וטכנולוגיה בעיצוב הבנתנו את הבריאות והמחלה.

ביבליוגרפיה

Clarke, A. E., Mamo, L., Fosket, J. R., Fishman, J. R., & Shim, J. K. (2010). Biomedicalization: Technoscience, Health, and Illness in the U.S. Duke University Press.

Epstein, S. (1995). The Construction of Lay Expertise: AIDS Activism and the Forging of Credibility in the Reform of Clinical Trials. Science, Technology, & Human Values, 20(4), 408-437.

Hess, D. J. (2005). Medical Modernization, Scientific Research Fields and the Epistemic Politics of Health Social Movements. Epistemologies of Health, 15(1), 27-43.

Simpson, R. (2008). Run From The Cure [Documentary].

Winner, L. (1980). Do Artifacts Have Politics? Daedalus, 109(1), 121-136.

Kleinman, D. L., & Suryanarayanan, S. (2013). Dying Bees and the Social Production of Ignorance. Science, Technology, & Human Values, 38(4), 492-517.

Foucault, M. (1980). Power/Knowledge: Selected Interviews and Other Writings, 1972-1977. Pantheon Books.

Collins, H. M., & Evans, R. (2002). The Third Wave of Science Studies: Studies of Expertise and Experience. Social Studies of Science, 32(2), 235-296.